ממוגרפיה אבחנתית היא בדיקה שנערכת בעקבות ממצא חריג בבדיקת ממוגרפיה רגילה, או בעקבות תלונה של האישה על שינוי בשד, כגון גוש, כאב, בליטה בבית שחי או הפרשה. בשונה מבדיקת ממוגרפיה שגרתית (ממוגרפיית סקר) – בדיקת רנטגן של השד שנעשית במטרה לזהות סרטן שד בשלב מוקדם – ממוגרפיה אבחנתית משמשת לבדיקת שינויים חשודים בשד, כגון גוש חדש בשד, כאבים בשד, מראה עור חריג, עיבוי פטמות או הפרשות מהפטמות. היא עוזרת גם להערכת ממצאים בלתי צפויים בבדיקת ממוגרפיה. ממוגרפיה אבחנתית כוללת תמונות ממוגרפיה נוספות וממוקדות.
מתי ובאילו מקרים צריך לעשות ממוגרפיה אבחנתית?
ממוגרפיה אבחנתית יכולה לעזור לקבוע אם תסמינים אלו מעידים על נוכחות סרטן. בהשוואה לממוגרפיה רגילה (סקר), ממוגרפיות אבחנתיות מספקות צילום רנטגן מפורט יותר של השד באמצעות טכניקות מיוחדות. הם משמשים גם בנסיבות מיוחדות, כגון עבור חולים עם שתלים בחזה.
מטרת בדיקת ממוגרפיה אבחנתית היא להבהיר את אופי הממצא החריג, ולשלול או לאשר את החשד לסרטן שד.
כיצד מתבצעת ממוגרפיה אבחנתית?
ממוגרפיה אבחנתית מתבצעת באופן דומה לממוגרפיית סקר – השד מונח באופן לחוץ בין שני לוחות דחיסה, והרדיוגרף לוקח שתי תמונות של כל שד.
ממוגרפיה אבחנתית כוללת לפעמים גם צילום של השד עם חומר ניגוד, אשר יכול לעזור להדגיש ממצאים חריגים, שעלה לגביהם חשד בממוגרפיה הרגילה.
בנוסף לצילומים הרגילים מבוצעים לרוב צילומים ממוקדים (Spot compression) וצילומי הגדלה של האזור החשוד, ולעיתים משלימים את הבירור באולטרסאונד שד.
מה המשמעות של תוצאות ממוגרפיה אבחנתית?
תוצאות ממוגרפיה אבחנתית יכולות להיות:
- תקינות: אין ממצאים חריגים.
- ממצא חריג: הממצא החריג עשוי להיות שפיר, אך גם סרטני.
- ממצא חשוד לסרטן: הממצא החריג עשוי להיות סרטן, אך יש צורך בבדיקות נוספות כדי לאשר את האבחנה.
אם התוצאות של ממוגרפיה אבחנתית הן תקינות, הנבדקת לא זקוקה לטיפול נוסף. אם התוצאות של ממוגרפיה אבחנתית הן ממצא חריג, הנבדקת תופנה לביצוע בדיקות נוספות, כגון ביופסיה, כדי לאשר את האבחנה.
אם התוצאות של ממוגרפיה אבחנתית הן ממצא חשוד לסרטן, הנבדקת תופנה לטיפול רפואי בהתאם לאבחנה.
להסבר על סולם BI-RADS ועל משמעות כל דירוג בדוח, ראי פענוח תוצאות ממוגרפיה.
זומנתי לבדיקה חוזרת אחרי ממוגרפיה – האם זה מדאיג?
זימון לבדיקה חוזרת אחרי ממוגרפיית סקר הוא מצב שכיח, ואינו אומר שנמצא סרטן. לעיתים קרובות הסיבה היא חפיפה של רקמות בצילום, רקמת שד צפופה, צילום שאינו ברור מספיק או ממצא קטן שצריך לראות מזווית נוספת. בדוח הממוגרפיה מצב כזה מסומן לרוב כ-BI-RADS 0, כלומר נדרשת הדמיה נוספת כדי להשלים את ההערכה.
הבירור נעשה בממוגרפיה אבחנתית, עם צילומים ממוקדים של האזור, ולעיתים גם באולטרסאונד. ברוב המקרים הבירור מסתיים בממצא תקין או שפיר ובחזרה למעקב שגרתי. רק כאשר נשאר חשד, ממליצים על ביופסיה לאבחון סופי.
האם ממוגרפיה אבחנתית היא בדיקה בטוחה?
ממוגרפיה אבחנתית היא בדיקה בטוחה יחסית. עם זאת, כמו כל בדיקת רנטגן, גם ממוגרפיה אבחנתית עלולה לגרום לחשיפה לקרינה. החשיפה לקרינה מבדיקת ממוגרפיה היא נמוכה יחסית, והיא נחשבת בטוחה עבור נשים בגילאי 50-74.
למי מומלצת ממוגרפיה אבחנתית?
ממוגרפיה אבחנתית מומלצת לנשים עם ממצא חריג בבדיקת הממוגרפיה ה"רגילה" שהנבדקת עושה במסגרת בדיקות הסקר, או במקרים בהם לנבדקת יש תלונה על שינוי בשד, כאבים, הפרשות מהפטמה וכו'. בכל מקרה כזה, הממוגרפיה האבחנתית תוכל לשלול או לאשר את החשד לסרטן שד.
בנוסף, גם נשים עם רקמת שד צפופה מאוד הן בעלות סיכון לפתח סרטן שד. רקמת שד צפופה יכולה גם להפוך תמונות ממוגרפיה לקשות יותר לקריאה ולפירוש. אם לנבדקת יש רקמת שד צפופה, היא ככל הנראה תישלח לבדיקת הדמיה נוספות כגון אולטרסאונד או MRI של השד.
במה שונה ממוגרפיה אבחנתית מממוגרפיה רגילה (סקר)?
ממוגרפיה אבחנתית היא הליך מעט ארוך יותר ממוגרפיה רגילה, מכיוון שמבוצעים יותר צילומי רנטגן, במטרה לספק תצוגות של השד מנקודות תצפית מרובות. הרופא המבצע את הבדיקה עשוי גם להתמקד באזור מסוים בשד שבו יש חשד לממצא, מה שייתן לו תמונה טובה יותר של הרקמה כדי להגיע לאבחנה מדויקת.
בנוסף למציאת גידולים קטנים, ממוגרפיה עשויה גם לזהות קרצינומה דוקטלי – תאים לא תקינים בדופן של צינור השד, שעלולים להפוך לסרטן פולשני אצל חלק מהנשים.
תאים חריגים אלו אינם מופיעים כמסה אלא נראים כמו גרגירי חול זעירים הנקראים מיקרו-הסתיידויות. אם ההסתיידויות הללו מקובצות יחד ו/או הן בשורה, זה סימן שהן עשויות להיות DCIS – סוג של סרטן שד שבו יש התרבות לא מבוקרת של תאים סרטניים בצינוריות החלב של השד. לא כל ממצאי DCIS מתקדמים לסרטן פולשני. למעשה, ישנם מחקרים שנערכים כעת כדי לעזור לקבוע אילו ממצאי DCIS הופכים לסרטן פולשני ואילו לא, כדי לעזור לרופאים לתכנן את הטיפול הטוב ביותר עבור הממצאים הספציפיים של DCIS שהתגלו אצל נבדקת בתוך צינור השד.
ההבדלים העיקריים בקצרה:
| ממוגרפיית סקר | ממוגרפיה אבחנתית | |
|---|---|---|
| למי | נשים ללא תלונות, במסגרת גילוי מוקדם | נשים עם ממצא חריג בממוגרפיה או עם תלונה בשד |
| מטרה | איתור שינויים מוקדם ככל האפשר | בירור ממצא מסוים – לשלול או לאשר חשד |
| צילומים | שני צילומים סטנדרטיים לכל שד | צילומים נוספים, ממוקדים ובהגדלה לפי הצורך |
| משך | קצר | ארוך יותר, לעיתים בשילוב אולטרסאונד |
| המשך | מעקב שגרתי או זימון לבירור | מעקב שגרתי, מעקב מקוצר או ביופסיה |
מידע על הבדיקה השגרתית, על הגיל המומלץ ועל האפשרות לבצע ממוגרפיה פרטית – בעמוד הממוגרפיה הראשי.
