סרטן השד היא המחלה הממארת השכיחה ביותר בקרב נשים בישראל. בין השנים 2015-2019, כ-23,163 נשים אובחנו עם סרטן השד, כאשר כ-75% מהן היו מעל גיל 50. גם גברים עלולים לחלות בסרטן השד, אם כי בשכיחות נמוכה יותר. למעשה, אצל גברים, סרטן השד הוא נדיר. בשנת 2018 אובחנו 51 גברים עם סרטן השד, ובשנת 2019 אובחנו 48 גברים. כל הגברים המאובחנים עם סרטן השד הם מעל גיל 50.
כדי לזהות את סרטן השד בתחילתו, צריך לעבור בדיקת ממוגרפיה: ממוגרפיה היא בדיקת רנטגן של השד, שכדאי וצריך לעבור אחת לשנה או שנתיים בהתאם לגיל האישה, במטרה לזהות סרטן שד בשלב מוקדם ככל האפשר.
התשובה היא חד משמעית כן. גידולים סרטניים בשד מתחילים בדרך כלל כגידולים קטנים שקשה לאבחן בבדיקה עצמית או בבדיקת אבחון קלינית של רופא. בדיקת ממוגרפיה, לעומת זאת, מצליחה לזהות גידולים קטנים מאוד בשלב מוקדם, כאשר הם עדיין קטנים וניתנים לטיפול יעיל. במקרים רבים, הגילוי המוקדם לא רק עוזר להציל חיים ומונע הידרדרות של המחלה, אלא גם מאפשר למטופלת לעבור טיפול קצר יותר בהצלחה, לעיתים קרובות ללא צורך בכימותרפיה, וכמעט תמיד ללא צורך בכריתת שדיים.
הממוגרפיה היא בדיקה בטוחה יחסית, ובישראל היא מומלצת לנשים בגילאי 50-74. נשים בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן שד, כגון נשים עם היסטוריה משפחתית של סרטן שד, נשים עם מוטציה בגן BRCA1 או BRCA2, ונשים עם היסטוריה של חשיפה לקרינה, מתבקשות להתחיל לעבור ממוגרפיה מגיל 40.
הסיכון העיקרי של ממוגרפיה הוא שהן אינן מושלמות. הממוגרפיה יכולה לזהות חריגות שנראית כמו סרטן, אבל במעבדה מתבררת כתקינה, וגרוע מכך, רקמת שד תקינה יכולה להסתיר סרטן שד כך שהוא לא יופיע בממוגרפיה.טעויות כאלה עלולות לקרות לקרות בגלל המגבלות של בדיקת הממוגרפיה – הבדיקה אינה מדויקת ב-100%, וישנם מקרים שבהם היא אינה מצליחה לזהות גידולים סרטניים קטנים או שאינם נראים בבירור. תוצאה שלילית כוזבת גם יכולה לקרות עקב טעות בקריאת תוצאות הבדיקה, אם הרופא שקורא את תוצאות הממוגרפיה מפספס את הגידול הסרטני. זו גם אחת הסיבות לכך, שכל כך חשוב לעבור בדיקת ממוגרפיה במקום אמין ואצל רופאה בעלת ניסיון.
תוצאה שלילית כוזבת בממוגרפיה עלולה להיות בעייתית, שכן הנבדקת עלולה לחשוב שהיא בריאה, בעוד שהיא למעשה חולה בסרטן שד. לכן, גם אם הנבדקת מקבלת תוצאה שלילית בממוגרפיה, היא צריכה להמשיך לבצע בדיקות עצמיות של השדיים באופן קבוע, וכן להתייעץ עם הרופא שלה באופן קבוע. אם האישה מרגישה שינויים בשדיים שלה, כגון גוש, כאב או הפרשה, היא צריכה לפנות לרופא באופן מיידי. אם הנבדקת בעלת גורמי סיכון גבוהים לחלות בסרטן שד, כדאי לה לעבור בדיקות נוספות, כגון בדיקת אולטרסאונד או ביופסיה. בדיקות אלו יכולות לעזור לזהות גידולים סרטניים קטנים או שאינם נראים בבירור בבדיקת ממוגרפיה.
במהלך הבדיקה, השד לחוץ בין שתי לוחיות שעליהן מוקרנות קרני רנטגן במינון נמוך. בכך מתקבל צילום רנטגן מפורט של רקמות השד. הבדיקה עצמה קצרה ואינה כרוכה בכאב, למעט הלחץ על השד שאינו נעים במיוחד.
הממוגרפיה מזהה גידולים סרטניים בשד על ידי שימוש בקרינת רנטגן כדי ליצור תמונות של השדיים. רקמות סרטניות בשד בדרך כלל צפופות יותר מרקמות שד בריאות, ולכן הן נראות כהות יותר בתמונות הממוגרפיה. הרופא שקורא את תוצאות הממוגרפיה מחפש שינויים ברקמות השד, כמו למשל:
אזורים כהים או בהירים יותר – רקמות סרטניות בשד בדרך כלל צפופות יותר מרקמות שד בריאות, מכיוון שהן מכילות יותר סידן. קרני רנטגן עוברות דרך רקמות צפופות יותר בקלות פחות מאשר דרך רקמות פחות צפופות. לכן, אזורים של רקמות סרטניות בשד נראים כהים יותר בתמונות הממוגרפיה.
בנוסף הרופא מחפש גם סימנים לגבולות לא אחידים של אזורים כהים או גושים / מרקמים לא אחידים. אם הרופא מזהה ממצא חריג בבדיקת הממוגרפיה, הוא ממליץ על המשך בדיקות.
מומלץ לנשים שאינן בעלות סיכון לפתח סרטן שד, להיבדק בקביעות החל מגיל 50 ועד גיל 73. נשים בעלות סיכון צריכות להיבדק גם בגילאים צעירים יותר. מי נחשבת בעלת סיכון לסרטן שד? למעשה, כל אישה היא בעלת סיכון לפתח סרטן שד, אך הסיכון משתנה בהתאם לגורמים שונים, כגון:
לאחר בדיקת ממוגרפיה, תצטרכי לחכות מספר ימים עד שתקבלי את תוצאות הבדיקה. אם הרופא מוצא ממצא חריג בבדיקת הממוגרפיה, ייתכן שתצטרכי לעבור בדיקות נוספות, כגון בדיקת אולטרסאונד או ביופסיה.
חשוב לעבור בדיקת ממוגרפיה במקום אמין ועל ידי רופא מוסמך, מכיוון שבדיקה זו יכולה לזהות גידולים סרטניים בשלב מוקדם ככל האפשר, ולכן היא חשובה מאוד.
בקליניקה מתקדמת, הציוד הרפואי יהיה מעודכן ותקין, הצוות הרפואי יהיה מיומן ומנוסה בביצוע בדיקות ממוגרפיה ויוכל לספק לך את כל המידע שאת צריכה על הבדיקה, על התוצאות שלה ועל המשמעות שלהן.
