מדי יום, אלפי נשים בישראל מקבלות את תוצאות בדיקת הממוגרפיה שלהן. עבור חלקן, הדוח כולל את המילים "הסתיידויות בשד". עבור רבות מהן, זהו המפגש הראשון עם מונח רפואי שלא הכירו קודם לכן, והוא מעלה שאלות רבות וחששות מובנים. האם הסתיידויות הן מסוכנות? האם הן קשורות לסרטן? מהי משמעות הממצא, וכיצד יש להתמודד איתו?
אז מהן בעצם הסתיידויות בשד? אלו הם הצטברויות קטנות של סידן ברקמת השד, שנראות כנקודות לבנות זעירות בצילום ממוגרפיה. זוהי תופעה נפוצה מאוד – כמעט מחצית מהנשים מעל גיל 50 חוות אותה במידה זו או אחרת. חשוב להדגיש מיד: רוב ההסתיידויות הן שפירות לחלוטין ואינן מהוות כל סיכון בריאותי.
עם זאת, הבנת התופעה, זיהוי סוגי ההסתיידויות השונים, וידיעה מתי נדרש בירור נוסף, הם חיוניים לכל אישה. במדריך זה, נסביר בפירוט את כל מה שחשוב לדעת על הסתיידויות בשד, מהגורמים להיווצרותן ועד לשיטות המעקב והטיפול.
הסתיידויות בשד בממוגרפיה - כיצד מתגלה הממצא?
הסתיידויות מתגלות אך ורק במהלך בדיקת ממוגרפיה. לא ניתן לחוש בהן במישוש ידני והן אינן גורמות לכאב או לתסמינים פיזיים אחרים. רק קרני הרנטגן של מכשיר הממוגרפיה יכולות לחשוף את כתמי הסידן הזעירים הללו ברקמת השד.
בתמונת ממוגרפיה, הסתיידויות בשד נראות כאזורים בהירים (לבנים) על רקע הרקמה הרגילה. זאת מכיוון שסידן הוא חומר צפוף יותר מרקמת השד הרגילה, ולכן הוא סופג יותר קרינה ונראה בהיר בתמונה. מספר ההסתיידויות, צורתן, גודלן ודפוס הפיזור שלהן נבדקים בקפידה על ידי הרדיולוג/ית המפענח/ת את הבדיקה.
חשיבותה של הממוגרפיה אינה רק בגילוי ההסתיידויות, אלא גם במעקב אחריהן לאורך זמן. השוואת ממוגרפיות מתקופות שונות מאפשרת זיהוי של שינויים בגודל, בכמות או במאפייני ההסתיידויות – מידע חיוני להערכת משמעותן הקלינית.
סוגי הסתיידויות בשד ומשמעותן
הסתיידויות גסות בשד (Macrocalcifications)
הסתיידויות גסות בשד הן הסתיידויות גדולות יחסית, בדרך כלל בקוטר של יותר מ-2 מילימטרים. הן מופיעות בצורות שונות – עגולות, אליפטיות או לא סדירות. מבחינה קלינית, הסתיידויות אלו הן כמעט תמיד שפירות ואינן דורשות בירור נוסף.
הסתיידויות עדינות בשד (Microcalcifications)
הסתיידויות עדינות בשד הן הסתיידויות קטנות יותר, בקוטר של פחות מ-2 מילימטרים. אלו דורשות תשומת לב רבה יותר מכיוון שבמקרים מסוימים הן יכולות להצביע על תהליך סרטני מוקדם. עם זאת, חשוב להדגיש שגם הסתיידויות עדינות הן שפירות ברוב המכריע של המקרים.
גורמים להיווצרות הסתיידויות בשד
הסתיידויות יכולות להתפתח ממגוון סיבות, שרובן שפירות לחלוטין.
גורמים שפירים נפוצים:
- שינויים הורמונליים: במיוחד לאחר גיל המעבר, כאשר רמות האסטרוגן יורדות.
- דלקות או זיהומים: תהליכים דלקתיים בשד יכולים להותיר משקעי סידן.
- פציעות או טראומה: אפילו פציעה קלה יכולה לגרום להיווצרות הסתיידויות.
- הזדקנות טבעית: חלק מתהליך ההזדקנות הטבעי של רקמת השד.
- ציסטות שפירות: משקעי סידן יכולים להצטבר בציסטות.
- פיברואדנומות: גידולים שפירים שיכולים להכיל הסתיידויות.
הסתיידויות בשד לאחר ניתוח
הסתיידויות בשד לאחר ניתוח הן תופעה נפוצה וצפויה. כל התערבות כירורגית בשד, אפילו ביופסיה פשוטה, יכולה לגרום לתהליך ריפוי הכולל הצטברות סידן. הסתיידויות אלו מופיעות בדרך כלל באזור הניתוח ויש להן מאפיינים ייחודיים שרדיולוג/ית מנוסה יודע/ת לזהות.
סרטן השד, הסתיידויות בשד - מתי יש קשר?
השאלה המטרידה את רוב הנשים היא: מתי הסתיידויות בשד קשורות לסרטן? התשובה היא שהקשר קיים אך נדיר יחסית. רק כ-10-20% מהביופסיות המבוצעות עקב הסתיידויות חשודות מגלות ממצא ממאיר.
מאפיינים של הסתיידויות חשודות:
- דפוס פיזור
- צורת ההסתיידויות
כיצד נוצרות הסתיידויות הקשורות לסרטן?
בסוגים מסוימים של סרטן השד, במיוחד ב-DCIS= Ductal Carcinoma In Situ, תאי הסרטן מייצרים חומרים הגורמים להצטברות סידן. הדבר קורה בדרך כלל כאשר תאי הסרטן גדלים במהירות ומתים, ותהליך מוות התאים גורם לשחרור חומרים המעודדים הצטברות סידן.
שיטות אבחון והערכה
ממוגרפיה - הכלי היחיד
ממוגרפיה היא הכלי לאיתור הסתיידויות בשד. מכשירים מודרניים, במיוחד טכנולוגיית טומוסינתזה (ממוגרפיה תלת-ממדית), מאפשרים איתור מדויק יותר של הסתיידויות ואפיון טוב יותר של תכונותיהן.
הערכה רדיולוגית מקצועית
כל ממצא של הסתיידויות בשד דורש הערכה מקצועית של רדיולוג/ית המתמחה/ה בדימות שד. הרדיולוג/ית בוחן/ת מספר פרמטרים:
- כמות ההסתיידויות: מעטות, בינוניות או רבות.
- פיזור: מפוזר, מקובץ או ליניארי.
- צורה: עגולה, לא סדירה או מסועפת.
- צפיפות: רמת הלובן בתמונה.
- שינויים בהשוואה לבדיקות קודמות: חדש, יציב או השתנה.
סיווג לפי מדד BIRADS
הסתיידויות מסווגות לפי מדד BIRADS (Breast Imaging Reporting and Data System):
- BIRADS 2: הסתיידויות שפירות בוודאות – אין צורך במעקב מיוחד.
- BIRADS 3: הסתיידויות ככל הנראה שפירות – מעקב לטווח קצר.
- BIRADS 4: הסתיידויות חשודות – מומלצת ביופסיה.
- BIRADS 5: הסתיידויות בסבירות גבוהה לממאירות – יש צורך בביופסיה.
מעקב וטיפול
הסתיידויות עדינות שפירות בשד
כאשר מדובר בהסתיידויות עדינות שפירות, המעקב הוא בדרך כלל שגרתי. מומלץ לבצע:
- ממוגרפיה שנתית או דו-שנתית בהתאם לגיל ולהיסטוריה.
- השוואה לבדיקות קודמות כדי לזהות שינויים.
מעקב צמוד - מתי הוא נדרש?
במקרים מסוימים, נדרש מעקב צמוד יותר:
- הסתיידויות קטנות בשד עם מאפיינים לא ברורים.
- שינוי במאפיינים בהשוואה לבדיקות קודמות.
- היסטוריה משפחתית של סרטן שד או שחלות.
- נשאיות של מוטציות גנטיות (BRCA1/BRCA2).
ביופסיה - מתי היא נדרשת?
ביופסיה מומלצת כאשר:
- יש גוש עם מיקרו-הסתיידויות בשד.
- ההסתיידויות מציגות מאפיינים חשודים.
- יש שינוי משמעותי בהשוואה לבדיקות קודמות.
- הרדיולוג/ית מסווג/ת את הממצא כ-BIRADS 4 או 5
שאלות נפוצות בנושא הסתיידויות בשד
האם כל ההסתיידויות מסוכנות?
לא! רוב ההסתיידויות (מעל 80%) הן שפירות לחלוטין. רק חלק קטן דורש בירור נוסף, וגם מתוכן, רק חלק קטן נמצא קשור לסרטן.
האם ניתן למנוע היווצרות של הסתיידויות?
לא ניתן למנוע היווצרות של הסתיידויות מכיוון שהן חלק מתהליכים טבעיים בגוף. עם זאת, שמירה על אורח חיים בריא יכולה לתרום לבריאות השד הכללית.
האם הסתיידויות גורמות לכאב?
לא. הסתיידויות אינן גורמות לכאב או לתחושות פיזיות אחרות. הן מתגלות רק באמצעות ממוגרפיה.
הסתיידויות רבות בשד - האם זה מדאיג יותר?
לא בהכרח. גם כאשר יש הסתיידויות רבות, אם הן מפוזרות ברחבי השד ובעלות מאפיינים שפירים, הן בדרך כלל אינן מהוות סיבה לדאגה. הרדיולוג/ית מסתכל/ת על התמונה הכוללת.
האם אולטרסאונד יכול לזהות הסתיידויות?
אולטרסאונד אינו יכול לזהות הסתיידויות, במיוחד את הקטנות שבהן. רק ממוגרפיה יכולה לאתר אותן באופן מהימן.
האם יש קשר בין תזונה להסתיידויות?
אין עדות מדעית ברורה לקשר בין תזונה ספציפית להיווצרות הסתיידויות. צריכת סידן רגילה אינה גורמת להסתיידויות בשד.
חשיבות הגילוי המוקדם
ממוגרפיה סדירה היא הדרך החשובה ביותר לגילוי מוקדם של שינויים בשד, כולל הסתיידויות.
יתרונות הגילוי המוקדם:
- אבחון מיקרו-הסתיידויות חשודות בשלב מוקדם: אם יימצאו, ניתן לאתר סרטן בזמן המוקדם ביותר האפשרי, עוד לפני שהתפשט מחוץ למערכת הצינורות. הסרה בשלב זה עשויה להביא לטיפול מינימלי – זיהוי בעיות לפני שהן מתפתחות למחלה מתקדמת.
- אפשרויות טיפול טובות יותר: כאשר בעיה מתגלה מוקדם, האפשרויות הטיפוליות רחבות יותר.
- פרוגנוזה טובה יותר: סיכויי ההחלמה גבוהים משמעותית כאשר הבעיה מתגלה מוקדם.
- שמירה על איכות החיים: גילוי מוקדם מאפשר לעיתים להימנע מטיפולים קשים.
היערכות נפשית להתמודדות עם הממצא
קבלת תוצאות הכוללות אבחנה של הסתיידויות בשד עלולה לגרום לחרדה ופחד. חשוב להכין את עצמנו נפשית.
- זכרו שרוב ההסתיידויות הן שפירות.
- פנו לייעוץ מקצועי. רדיולוג/ית או כירורג/ית שד יכולים להסביר את הממצא.
- הביאו בדיקות קודמות, שכן הדבר מסייע להעריך שינויים לאורך זמן.
- הכינו שאלות מראש כדי שתוכלו להפיק את המרב מהפגישה עם הרופא/ה.
- אל תלכו לבד. בקשו מבן/בת זוג או בן/בת משפחה להצטרף; הם יכולים לספק תמיכה ולעזור לזכור את המידע.
ד"ר מירה שפירא פיינברג - מומחית בפענוח הסתיידויות בשד
ד"ר מירה שפירא פיינברג נחשבת לרדיולוגית שד מובילה בתחום הפענוח והאבחון המתקדם של הסתיידויות בשד. עם ניסיון של למעלה מ-30 שנה, היא פענחה עשרות אלפי ממוגרפיות ומנוסה בזיהוי ואבחון של דפוסים מורכבים של הסתיידויות.
מומחיותה של ד"ר שפירא פיינברג כוללת הערכה מדויקת של הסתיידויות עדינות בשד, אבחנה מבדלת בין דפוסים שפירים לחשודים, וקביעת תוכנית המעקב האופטימלית לכל מטופלת.
ד"ר שפירא פיינברג ידועה בגישתה המקצועית והרגישה, המשלבת מומחיות רפואית עמוקה עם הבנת הצרכים הרגשיים של נשים המתמודדות עם ממצאים בבדיקות שד. היא מקפידה לספק הסבר מפורט ומותאם אישית על משמעות הממצאים, ועל האפשרויות למעקב וטיפול.
לקביעת בדיקה או ייעוץ מקצועי בנושא הסתיידויות בשד, אנא צרו קשר.
