ככרדיולוגית בכירה עם למעלה מ-30 שנות ניסיון בתחום סרטן השד, אני נתקלת בשאלות רבות על בדיקות שד וממוגרפיה . הפחד והחרדה הנלווים לבדיקה, לצד חוסר הוודאות לגבי התהליך, מביאים נשים רבות לדחות את הבדיקה החשובה הזו.
להלן, מענה לשאלות הנפוצות ביותר שאני מקבלת במרפאה, במטרה להפיג חששות, לספק מידע מקצועי ומהימן ולהדגיש את החשיבות של בדיקות תקופתיות לגילוי מוקדם.
תוכנית בדיקת הממוגרפיה בשבדיה מתקדמת ויכולה לשמש מודל לחיקוי עבור שאר מדינות העולם:
"נתוני 2021 משבדיה מראים כי התמותה מסרטן השד מופחתת ביותר מ-40% בנשים שנבדקו, תוך שימוש בטיפולים דומים. עוד ניתן לראות כי גם סרטן מתקדם מופחת משמעותית.
התקדמות הטיפול חשובה, אך אינה יכולה להתגבר על החיסרון של אבחון גידול בשלב מתקדם.
חיוני שנשים תבצענה בדיקה החל מגיל 40. דחיית הבדיקה עד גיל 50 מזיקה לכל הנשים ובעיקר לאוכלוסיות מיעוטים.
אין ספק שככל שהגילוי מוקדם יותר כך סיכויי ההחלמה גבוהים יותר".
אני מאמינה שידע הוא כוח, ושמידע נגיש ומקצועי יכול לעזור לכל אישה לקבל החלטות מושכלות לגבי בריאותה. בין אם את מתכוננת לבדיקה הראשונה שלך, או שכבר ביצעת בדיקות באופן קבוע – המידע כאן נועד לתת מענה מקיף לשאלות שמטרידות נשים רבות.
קראי, שאלי, ובעיקר – אל תהסס לפנות אלי בכל שאלה נוספת.
הבריאות שלך חשובה לנו.
שאלות נפוצות
מהי ממוגרפיה וכיצד היא מתבצעת?
בדיקת ממוגרפיה היא צילום רנטגן של השד המסייע בזיהוי גושים חשודים או חריגות. במהלך הבדיקה ממקמים את השד בין שתי צלחות מיוחדות. אופן המיקום והלחיצה בין שני המשטחים נחוצים כדי לפזר את רקמת השד באופן שווה, להפחית את מינון הקרינה ולקבל תמונה ברורה יותר.
בעוד שהלחץ עלול לגרום לאי נוחות או אפילו לכאב קצר, הוא נמשך רק מספר שניות.
לאחר צילום התמונות הן נשמרות בצורה דיגיטלית וניתן לקבל עותק אישי על גבי דיסק. חשוב לשמור תיעוד זה להשוואות עתידיות.
אחד היתרונות העיקריים של ממוגרפיה הוא שיש לה תופעות לוואי מינימליות עד אפסיות. ההליך כולל חשיפה למינון נמוך מאוד של קרינה, בדומה לכמות שנחשפים לה בטיסה טרנס-אטלנטית. עם התקדמות הטכנולוגיה, רוב המרכזים הרפואיים משתמשים כיום בממוגרפיה דיגיטלית, המשפרת את איכות התמונה ומפחיתה עוד יותר את החשיפה לקרינה.
מאיזה גיל כדאי להתחיל בדיקת ממוגרפיה?
לנשים ברמת סיכון רגילה, מומלץ כעת להתחיל בדיקת ממוגרפיה בגיל 40. עם זאת, נשים הנמצאות בקבוצת סיכון גבוהה, למשל עקב היסטוריה משפחתית של סרטן שד או עקב מוטציות גנטיות ידועות, מומלץ להתחיל את הבדיקות מוקדם יותר.
חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל כדי לקבוע את הזמן המתאים ביותר להתחלת הבדיקות.
באיזו תדירות יש לבצע בדיקת ממוגרפיה?
ההמלצה הכללית היא לבצע בדיקת ממוגרפיה פעם בשנה מגיל 40 – 50 וכל שנתיים מגיל 50. עם זאת, נשים בסיכון גבוה עשויות להזדקק לבדיקות תכופות יותר.
התדירות המדויקת נקבעת בהתאם לגיל, היסטוריה רפואית אישית ומשפחתית וגורמי סיכון נוספים.
מה ההבדל בין בדיקה עצמית לממוגרפיה?
בדיקה עצמית היא פעולה חשובה שכל אישה יכולה וצריכה לבצע בביתה, על מנת להכיר את המבנה הטבעי של שדיה ולזהות שינויים. מאידך, ממוגרפיה היא בדיקת הדמיה מתקדמת העושה שימוש בקרני רנטגן מיוחדות המסוגלות לזהות שינויים מוקדמים שלא ניתן לזהות במגע. שני המבחנים משלימים זה את זה ואינם מחליפים זה את זה.
מה ההבדל בין ממוגרפיה לאולטרסאונד שד?
ממוגרפיה ואולטרסאונד שד הן שתי שיטות נפוצות, כל אחת משרתת מטרה מסוימת בבדיקת בריאות השד.
ממוגרפיה היא טכניקת רנטגן שתוכננה במיוחד עבור השד, אשר בה ניתן להשיג תמונה ברורה מזוויות שונות.
המטרה העיקרית של בדיקת ממוגרפיה היא לזהות סימנים מוקדמים לסרטן השד, שאינם מורגשים במהלך בדיקה גופנית.
ממוגרפיה נחשבת לתקן הזהב לגילוי מוקדם, שכן היא הוכחה כיעילה בהפחתת שיעורי התמותה מסרטן השד.
אולטרסאונד שד משתמש בגלי קול בתדר גבוה כדי ליצור תמונות של רקמת שד. שיטה זו שימושית במיוחד להבחנה בין גושים מוצקים לבין ציסטות מלאות נוזלים. השיטה מתאימה מאוד גם לנשים עם רקמת שד צפופה שבהן ממוגרפיה עשויה להיות פחות יעילה.
אולטרסאונד אינו כואב ואינו כרוך בקרינה, מה שהופך אותו לכלי משלים בטוח. עם זאת, הוא פחות יעיל בזיהוי גושים קטנים מאוד או הסתיידויות מוקדמות בהשוואה לממוגרפיה.
השילוב בין שתי השיטות מספק תמונה מקיפה יותר של בריאות השד.
ממוגרפיה משמשת בדרך כלל לבדיקות שגרתיות, במיוחד בנשים מעל גיל 50, בעוד שאולטרסאונד משמש לבדיקת ממצאים ספציפיים או בנשים צעירות יותר עם רקמת שד צפופה.
מה צריך לעשות לפני בדיקת ממוגרפיה?
חשוב להגיע ללא דאודורנט, קרם גוף או טלק לאזור החזה, שכן חומרים אלו עלולים להשפיע על איכות הצילום. חשוב להביא תמונות קודמות אם קיימות, כדי לאפשר השוואה.
רצוי לקבוע את הבדיקה כשבוע לאחר המחזור, כאשר השדיים פחות רגישים.
האם הנקה משפיעה על הבדיקה?
הנקה יכולה להשפיע על הבדיקה בגלל שינויים ברקמת השד בזמן ההנקה- אם מדובר בבדיקת הרחצה מומלץ להמתין חודשיים לאחר סיום ההנקה לבדיקת ממוגרפיה.
אם יש סיבה אבחנתית כלשהי לביצוע ממוגרפיה, אין לדחות את הממוגרפיה.
האם ניתוחי חזה קודמים משפיעים על הבדיקה?
ניתוחים קודמים משאירים צלקות חשוב ליידע את הטכנאי או הרופא על הניתוח הקודם על מנת להבדיל בינם לבין ממצאים חשודים.
האם שתלי סיליקון מונעים בדיקת סרטן השד בבדיקת ממוגרפיה?
שתלים בחזה אינם מונעים ממך לעבור ממוגרפיה או בדיקת סרטן השד, אך יש לספק מידע זה לפני ביצוע הממוגרפיה. תידרש טכניקה מיוחדת ותמונות נוספות כדי לקבל תמונות טובות.
האם ישנם מצבים בהם לא מומלץ לבצע ממוגרפיה?
לא מומלץ לבצע ממוגרפיה בחולה מתחת לגיל 40 – או בכל חולה או עם זיהומים חריפים.
אם יש בעיה יש להתחיל בבדיקת אולטראסאונד והרדיולוג יחליט אם יש צורך בבדיקת ממוגרפיה.
ד"ר מיירה שפירא פיינברג - בדיקות ממוגרפיה ואולטרסאונד שד
בריאות היא נכס יקר ערך, והדרך הטובה ביותר לשמור עליה היא באמצעות מודעות וניטור קבוע.
התמותה מסרטן השד יורדת ביותר מ-40% באוכלוסיית הנשים שנבדקו בממוגרפיה. וזה תקן הזהב בגילוי מוקדם של סרטן השד.
אל תתני לדאגות יומיומיות או ללחץ למנוע ממך לדאוג לבריאותך.
שמי ד"ר מירה שפירא פיינברג, רדיולוגית שד וחוקרת בכירה בתחום בריאות השד. למעלה מ-30 שנה אני עוסקת בפענוח ממוגרפיה ואולטרסאונד שד, וליווי נשים בדרך לשמירה על בריאותן. אני יודעת שלכל אישה יש את הסיפור שלה, הדאגות והצרכים הייחודיים לה.
במרפאתנו תמצאי טיפול אישי, מקצועי ורגיש. הצוות שלנו כאן כדי ללוות אותך בכל שלב – החל מקביעת התור ועד לקבלת התוצאות.
הגיע הזמן לקבוע תור?
צרי קשר עוד היום או השאירי פרטים באתר, ונחזור אליך בהקדם האפשר
